כן זה קרה לא מזמן
נפלתי לחלום מיושן, נושם עשן
אני באג במערכת שיושב על ענן
חי וקיים, חי בתוך בלגן
חי בשאיפות שכבר שכחתי מזמן
יש זמן, אבל אין מזומן, לא תאומן
כמות הפעמים ביום שאני לא כאן
חי בשחור ולבן, חוזר בזמן
ומביא את הנחמן חזרה מאומן
מה לעשות שהבורא נתן לי פה
יורה את האמת לחיבור כמו אמבפה
שואל שאלות קשות גם אם זה לא יפה
איך אני תמיד חולה אם יש לי אבא רופא?
איך זה שאנשים כל כך לא רגישים?
קרים ואדישים לבעיות של אחרים
למה מסכים מגדלים ת׳ילדים?
ולמה כל הגב שלי מלא בסכינים?
עכשיו השמש עולה (ורק עליי גשום)
מרוב הכאב אני כבר לא מרגיש כלום
אני לא מרגיש כלום, לא אני לא מרגיש כלום
אבל רק עליי היא לא מאירה
עכשיו השמש עולה
קשה לי להראות אמפתיה
אני לא סומך על אף אחד
תקעו לי אלף סכינים בגב, המשכתי הלאה
נשארתי מצולק קצת, וזה למה אני ככה
כן, החיים נתנו הרבה יותר מכאפה
תל כביר, אנשים חושבים מקום סביר
גדלתי בשכונה של עוני קטלות וסמים
אולרים ואלות לפרטי פרטים
אקדחים, תלוי עד כמה המצב מסלים
לא אשקר, זה מפחיד
זה למה אני עם השנק
אסור לך לשקשק, אסור לך למצמץ
אסור לך להגיד שיט, אחר כך אתה תיעדר
אולי אתה תיהרג, אחר כך תהיה חסר
לכל המשפחה שלך, אתה לא רוצה את זה
כי אמרו לך להיזהר, ואמרו לך להתרחק
אבל אתה בן זונה אמיץ, בגורל שלך מתגרה
לא מסוגל לוותר ולא סותם את הפה, מן
אם אומרים לך משהו אתה עונה
אי אפשר להאשים ת׳ילד באיפה שהוא גודל
בחרא שהוא רואה, בחרא שהוא עובר
כתוצאה מכך, ככה הוא מתנהג
עכשיו השמש עולה, אבל רק עליי היא לא מאירה
עכשיו השמש עולה (ורק עליי גשום)
מרוב הכאב אני כבר לא מרגיש כלום
אני לא מרגיש כלום, לא אני לא מרגיש כלום
אבל רק עליי היא לא מאירה
עוד לא פגשתם מישהו כמוני
אני כמו דג עם אקמולי ששוחה בהמון, עם פעמון
רק רוצה לישון, אבל איכשהו יוצא
שתמיד רודף אחרי פיתיון בשטיון
זוכר אותי ילדון?
מוקף בשגעון וחוסר הגיון
כולם אמרו תמיד תראו איזה גאון
אבל היום מרוב השכטות כבר אין לי זיכרון
שכטה ועוד שכטה, מרוב השאיפות אני מלא בחרדה
מרוב המחשבות אני מלא בחרטה
הייתי מאוהב, והרגשתי כמו כוכב
אז לקחתי על עצמי עד שנשבר לי הגב
עכשיו אני חי על משככי כאבים
והתמונות בראש שלי רצות על עקבים
כל הטעויות ומה שיכל להיות
נשארתי בלי חיוך ואף אחד לא מבין
עכשיו השמש עולה, אבל רק עליי היא לא מאירה
