חיכתה היא שיציע
לה עם אור ראשון של בוקר בהיר
היא לא ידעה על מה היא חולמת
רק רוצה חלום כלשהו להגשים
הוא רחוק מעיניהָ
אין שביב של
ניצוץ בעיניו
כי הוא פגש עולם חשוך של לילה
אפל אין מקום לָאור שלה בְּחייו
קח אותי אליךָ
שְמור עליי מִפּני כל העולם
וְתן לי עוגן קבוע בין זרועותיךָ
לא רוצָה להיות ענן
רוך השמש לא הִרגיע
את השדים
הם גאו בתוכה כמו סופת גשמים
עיוורו את עיניהָ
הֲיש מקום בִּשבילה היכן שהגוף לא קיים
